מלטה / היום הרביעי: רבט ופאולה

מאד רציתי לבקר באחת באטרקציות המיוחדות של מלטה - ההיפוג'אום. ופה התחילה הבעיה: את הכרטיסים צריך להזמין אונליין באתר של Heritage Malta ועדיף כחודשיים מראש. זה יתרון גדול למי שיודע את תאריך הנסיעה שלו, אבל שיטת ה"דילים" הזולים מנעה מאיתנו להזמין כרטיסים מראש. הסיבה למחסור בכרטיסים היא שכמות המבקרים בהיפוג'אום מוגבלת לכ-60 איש ביום על מנת לשמור על איזון של הגזים במתחם התת קרקעי העמוק.

באתר האינטרנט מוכרים את רוב הכרטיסים, ומשאירים כמה כרטיסים עודפים למי שמקדים להגיע בבוקר יום  הביקור למוזיאון הארכיאולוגיה בוולטה. אז השכם בבוקר יצאנו באוטבוס מסליאמה אל התחנה המרכזית בכניסה לוולטה. נכנסנו שוב אל העיר העתיקה וגילינו שאנחנו לא הראשונים שהגיעו לחפש כרטיסים. עד פתיחת המוזיאון בשעה 9:00, התור עוד התארך והבנו שלא יהיו כרטיסים לכולם.

עם פתיחת המוזיאון כולם הסתדרו בתור. כשהגיע תורנו, סילבי ואני שילמנו על הכרטיסים (הלא-זולים) לאתר ואז המוכר פנה אל האנשים שמאחורינו והודיע שנשאר רק כרטיס בודד. הם הסתכלו עלינו במבט רצחני. חייכנו והלכנו משם.

רבט

הכרטיסים להיפוג'אום נקבעו לשעת צהריים, ולכן החלטנו לנסוע לרַבַּט (Rabat) כדי לבקר בקטקומבות שפסחנו עליהן אמש. נסענו באוטובוס מהתחנה המרכזית של ולטה אל "העיר הגדולה" הסמוכה למְדינה. הקטקומבות של פול הקדוש היו בשימוש החל מהתקופה הרומית. מטעמי היגיינה הוחלט בעיר מדינה שלא לקבור את המתים בתוך העיר (וגם כי אין בה בעצם מקום). בהמשך נבנתה העיר רבט מסביב לקטקומבות, והיא תפקדה כ"עיר המתים" של מדינה.

הקטקומבות אפלות אבל נקיות. לא מוצאים בהם שלדים פזורים, אלא רק כוכי קבורה עתיקים. בגלל האפלה, קשה לצלם בהן ומומלץ לעבור לחשיפה ארוכה.

בתוך הקטקומבות של פול הקדוש

ההיפוג'אום

חזרנו מרבט אל ולטה, ומשם נסענו אל פאולה הסמוכה - בה נמצא ההיפוג'אום של חַאל-סַפְלֵייְנִי (The Hypogeum of Ħal Saflieni). הוא נקרא היפוג'אום בגלל החיבור של שתי מילים היווניות: "מתחת" + "אדמה" והוא המקדש היחיד בעולם מהתקופה הפרה-היסטורית שממוקם מתחת לאדמה. הוא התגלה במקרה בתחילת המאה ה-20, בעת שיפוצים בבית פרטי בעיירה פָּאוֹלָה (Paola).
היום ההיפוג'אום מתפקד כאתר תיירותי פופולרי. במהלך הביקור ירדנו עד קומת מינוס 2 של ההיפוג'אום כדי לצפות בחציבה המרהיבה באבן. הקומה מכילה חדרים גדולים שכל קירותיים ועיטוריהם חצובים בסלע. המקום שימש כמקום פולחני וכבית קברות: עם פתיחתו במאה ה-20 נמצאו בו שרידים של אלפי מתים. בחדר המרכזי שבו התגלה הפסלון הקטנטן של הגברת הישנה, שמוצג כיום במוזיאון לארכיאולוגיה בוולטה.

הכניסה הצנועה להיפוג'אום. אסור לצלם בתוכו

מקדשי טרשיין

מההיפוג'אום הלכנו ברגל אל העיירה הסמוכה, טַרְשֵׁיין (Tarxien) בה נמצאים מקדשי טרשיין הפרה-היסטוריים. האתר היה בחלקו בשיפוצים ולכן פחות התלהבנו ממנו. אפשר לראות בתוכו עיטורים של חיות שנחצבו בסלע ואת פסל האישה השמנה, שרק חלקו התחתון שרד.

פסל האישה השמנה במקדשי טרשיין (חירבה מס' 3)

סוף

את אחר הצהריים העברנו בטיילת של סליאמה, בהמתנה לפני הטיסה בלילה.
מלטה הייתה חמה ומדהימה. יש הרבה מה לראות בה, ואני חושב שהגענו להספק יפה בארבעה ימים: ביקרנו בערים החשובות, ראינו את המקדשים המגלתיים הגדולים ואפילו הספקנו לטבול בים הפנימי.
נפרדנו ממנה לאחר השקיעה.

מבט מסליאמה אל הערים הסמוכות