יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

יום 36: קאיקורה

27.01.2010


לוויתנים

בבוקר שטנו אל הצפייה בלוייתנים לחופי קאיקורה עם חברת Whale Watch. הדלת האחורית של האכסניה הובילה אותנו אל מסילת רכבת, שחצינו במהירות, ומשם הגענו אל משרדי החברה. ההפלגה יצאה מעט אחרי השעה 10 אל האוקיאנוס השקט. בהפלגות מסוג זה מבטיחים להחזיר לתיירים 90% מהמחיר במידה ולא מאתרים לוויתנים, ולכן הם מאד התאמצו כדי שנראה לפחות אחד.

הסירות של חברת Whale Watch
הלוויתנים שרואים בסיורים אלו הם לוויתני זרע (Sperm whales) ; מהתצפית בסירה רואים לרוב רק את הגיבנת שלהם ואת הזנב בעת צלילה. מראהו של הזנב הוא יפהפה וקצרצר, וצריך להתכונן מראש כדי להצליח לתפוס אותו בעדשת המצלמה. במקרים נדירים רואים גם לוייתן מזנק מהמים. כדי לראות את הלוייתן כולו כדאי לטוס מעל האוקיאנוס במסוק. את הלוויתן הראשון איתרנו במהירות וזכינו לראות אותו צולל.

זנב! זנב!
לקח לצוות הסירה הרבה זמן לאתר את הלוויתן השני, ועד אז הרבה מהנוסעים (כולל שלושתנו) קיבלו מחלת ים. נינה וגלעד סבלו די קשה מהטלטולים של האניה ועברו לחלקה האחורי כדי להרגיש פחות את הקפיצות. אני עוד הצלחתי לשרוד טיפה יותר, אבל בסוף גם מצאתי את עצמי יושב על הספסלים ומתפלל שלא להקיא. כדורים למחלת ים היו יכולים להיות רעיון טוב וחבל שהוא לא יושם פה.
אחרי שני לוייתנים וכמה ציפורים, הייתי די מאוכזב מהשייט בגלל מחלת הים.

ציפור ימית בקאיקורה

מחשבות על אוסטרליה

בהמשך היום הסתובבנו בקאיקורה, מנסים להתאושש מהשייט המטלטל. ביקרנו בסאבווי המקומי ונפגשנו על שירה וגל. נינה וגלעד הספיקו לקבוע לעצמם אכסניה לסידני, העיר הגדולה באוסטרליה (הם מגיעים לשם שבוע אחריי). אני שלחתי אי-מייל למי שאמורה להיות שותפתי לטיול שם - אליאן. היום גיליתי שאנחנו מגיעים לשם בדיוק בשבוע של פסטיבל המַארְדִי גְרָא, שמתפקד גם כמצעד הגאווה של סידני. זה אומר שהמלונות והאכסניות יהיו מלאים וכדאי להזמין מקום מראש. מכיוון ואליאן מטיילת בימים אלו במזרח הרחוק, לא ציפיתי לתשובה מייידית ממנה. 
את הערב השני והאחרון בקאיקורה העברנו שוב במשחק מונופול, ששוב הפריע לאורחים שבחדר לידינו לישון. מחר נצא אל עבר כרייסטצ'רץ' כדי לפגוש את נטליה, חברתה של נינה מהילדות. נינה מאד נרגשת מהפגישה הצפויה ואני קצת פחות. יותר מעניין אותי איך אעביר שבוע שלם בכרייסטצ'רץ'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה