יום שישי, 27 בספטמבר 2013

ימים 42-43: כרייסטצ'רץ'

02.02.2010


האכסניה השנייה בכרייסטצ'רץ'

השכם בבוקר הלכתי אל מרפאה במרכז העיר כדי להיפגש עם ד"ר אלן. הוא בדק את האוזן הימנית שלי ואמר שהרחשים אינם תוצאה מחור בעור התוף או סתימה. שמחתי להתספק רק במשאף לאף וחזרתי אל האכסניה.
מצאתי שם את נינה וגלעד מוכנים למעבר לאכסניה השנייה שלנו בעיר: באכסניה הנוכחית כבר היה בוקינג מלא להיום, ולכן מצאנו את אכסניית הוַאגַאבּוֹנְד (Vagabond). התברר שזו אכסניה מעולה ואחת מהטובות ביותר מאלה שהתארחנו בהן (אולי באותה רמה כמו זו של מוטואקה). 

סיור פיוס

מכאן יצאנו ברכב לסיור שנינה ארגנה והגדירה אותו כ"הפתעה": היא סירבה לספר לנו לאן אנחנו נוסעים. בימים הקודמים היא הסתובבה עם נטליה ומשפחתה והכירה איזורים מתוירים פחות בסביבת כרייסטצ'רץ'. התחלנו בגן החיות "חווית הקיווי" - שם הצלחתי לראות בתצוגה מיוחדת קיווי ממרחק מטר בודד. זה היה מדהים, למרות שמדובר בעוף מכוער למדי. פרט לקיווים, היו הרבה חיות חווה, כמה בעלי חיים אוסטרליים וגם טווסים יפהפיים.

טווס - הרי את הקיווי אסור לצלם
מגן החיות המשכנו בכביש שנראה לי מאד מוכר: התחלתי להבין שהיא לוקחת אותנו אל האיזור בו טיילתי שלשום, ביום המריבה. עצרנו מתחת לגונדולה לתצפית על הנוף, ואני שתקתי ולא ציינתי שכבר הייתי פה. מכאן המשכנו אל מספר שכונות יוקרה שנמצאות בפרברי כרייסטצ'רץ' וביקרנו במערה שמובילה אל חוף הים. הסיור היה נחמד, והודתי לנינה בסופו על ההפתעה שהיא ארגנה לנו. אני מאד שמח שהמריבה בינינו שככה ; זה אמנם לא משנה את הדעה השלילית שלי עליה, אבל טוב שהיא מראה שגם היא רוצה פיוס ושקט.
בערב באכסניה פגשנו בחור צרפתי בשם פביאן ; כשנינה שבה מעוד סט צילומים בעירום, הזמנו אותו להצטרף אלינו למחרת לטיול לאקרואה.


03.02.2010


חצי האי בנקס

קמתי מוקדם כדי להשיג לנו חלק מהלחם האפוי שמחלקים באכסניית ואגאבונד. עוד לפני שנינה וגלעד התעוררו הספקתי לוודא שפביאן אכן מצטרף אלינו היום. 
יצאנו היום לטיול בחצי האי בֵּנְקְס (Banks) ואל העיר הגדולה בו - אַקָארוֹאָה (Akaroa). חצי האי נוצר בעבר מהתפרצות געשית, וכיום הוא נראה מהלווין כגלגל שיניים מחורץ. את המפרצים באותם "חריצים" של גלגל השיניים, מאכלסים כלבי ים ודולפינים רבים. במאות האחרונות הגיעו הנה גם יצורים אחרים: הצרפתים הקימו פה מושבה, שממנה הם תכננו להשתלט על האי הדרומי. אם התוכנית הייתה יוצאת אל הפועל, ניו זילנד הייתה יכולה להיות היום מורכבת משתי מדינות נפרדות או להיות מדינה דו-שפתית כמו קנדה. למרבה המזל, הבריטים הספיקו לסלק מפה את הכוחות הצרפתיים, ובאקארואה נשארו רק האווירה הצרפתית, שמות הרחובות ודגל צרפת שמתנוסס בגאון.

הנמל של אקרואה
אקרואה היא בעיקר עיירה שלווה שמשמשת נקודת מוצא להפלגות באיזור. אנחנו רק טיילנו בטיילת המקסימה שלה כדי לספוג את האווירה השלווה. בדרך חזרה עצרנו במספר נקודות בדרך כדי לקנות פירות וגבינת גאודה בחוות מקומיות. 
וזהו, השבוע בכרייסטצ'רץ' נגמר ; עוד נחזור אליה בסוף הטיול כדי לטוס מפה לאוסטרליה. אני טס שבוע לפני נינה וגלעד, ואני בעיקר מאושר מזה שלא אצטרך למרוח את הזמן פה לעוד שבוע שלם. אישית, אני חושב שכרייסטצ'רץ' וסביבתה ממצים את עצמם תוך 4-5 ימים ואין צורך להישאר פה מעבר לכך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה