יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

יום 64: סידני

24.02.2010

אוסטרליה!

התעוררתי לפנות בוקר, נפרדתי מגלעד ונינה ועליתי על השאטל אל שדה התעופה של כרייסטצ'רץ'. משם טסתי עם אייר ניו זילנד אל העיר הגדולה באוסטרליה - סִידְנִי (Sydney). לאחר כל הבדיקות של שדה התעופה, קניתי כרטיס SIM אוסטרלי והתקשרתי אל אכסניית מֵייז (Maze) כדי לברר היכן ניתן למצוא את השאטל המגיע אליהם. לקח קצת זמן עד שהם ענו לי ועד שהצלחתי למצוא את השאטל' אבל רק כשהגעתי אליהם התחילו הצרות האמיתיות של היום שלי.

קצת על אוסטרליה

קשה לכתוב "קצת" על המדינה/יבשת הזאת, אבל אנסה.
אוסטרליה, שהחלה את דרכה בעידן המודרני כמושבת עונשין בריטית, קיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1901. כיום היא עדיין משתייכת לחבר העמים הבריטי והמלכה אליזבת' נחשבת לראש המדינה. הרוב המוחץ של התושבים באוסטרליה הם מהגרים וצאצאי מהגרים: בעיקר מבריטניה ומדינות אירופאיות אחרות, אך לאחרונה עולה כמות המהגרים ממדינות המזרח הרחוק ושאר חלקי אסיה. התושבים הילידיים של אוסטרליה, שנקראים גם האבורג'ינים - מהווים היום אחוז מאד נמוך באוכלוסיה (כ-2%). 
אוסטרליה מורכבת מ-6 מדינות ו-2 טריטוריות: ניו סאות' ווילס, קווינסלנד, ויקטוריה, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית, טסמניה, הטריטוריה הצפונית וטריטוריית הבירה האוסטרלית. לכל אחת מהן דגל ועיר בירה משלה, כשבירת טריטוריית הבירה - קַנְבֶּרָה - היא גם בירת אוסטרליה כולה.
דגל אוסטרליה מכיל בקנטון שלו את דגל חבר העמים הבריטי, כשמתחתיו נמצא כוכב חבר העמים הבריטי. בגירסאות המוקדמות של הדגל, כוכב חבר העמים הבריטי הכיל 6 קודקודים ונראה כמו מגן דוד, אך עם הוספת קודקוד נוסף לכוכב (לציון טריטוריית פפואה), הוא התקבע עם 7 קודקודים. בצידו הימני של הדגל מוצגים חמישה כוכבים  המציינים את קבוצת הכוכבים "הצלב הדרומי". לכוכב הקטן מבין החמישה, ישנם חמישה קודקודים בלבד כדי לציין את הבהירות היחסית הנמוכה שלו לעומת ארבעת הכוכבים הראשיים.


על מגוון בעלי החיים באוסטרליה, אני לא מתכוון אפילו להתחיל לכתוב כאן. אכתוב עליהן במהלך יומן המסע עצמו.

איפה אליאן?

באוסטרליה תכננתי לטייל על אליאן, שהכרתי עוד בארץ דרך בת-דודתי ; בארץ נפגשנו פעמיים לפני הטיול וקבענו לנו מסלול כללי לאוסטרליה. היא הייתה צריכה לנחות יום לפניי בסידני ולהגיע אל אכסניית מייז. ציפיתי לפגוש אותה באכסנייה, אבל כשהגעתי אל החדר - גיליתי שהיא לא שם. האנשים בקבלה ענו לי בחוסר התחשבות מוחלט שהיא לא פה. רק כשהתעקשתי, הם חיפשו אותה במחשב שלהם - ולא מצאו. 
כתבתי לאליאן אי-מייל, ורק לאחר מספר שעות היא ענתה לי: היא כתבה שהיא נסעה עם חברות לאכסניה אחרת בשכונת "קינג'ס קרוס" בגלל שלא ענו לה באכסניה שלנו. היא הבטיחה להתקשר ברגע שיהיה לה כרטיס SIM לטלפון.
בימים הבאים היא אפילו לא טרחה להתקשר. אני לאט לאט הפנמתי את העובדה שהיא פגשה ישראלים בטיול במזרח הרחוק והחליטה להמשיך לטייל איתם גם בסידני. הכלבה אפילו לא טרחה להודיע לי מראש על כך שהיא אינה מתכוונת להופיע... והעיקר שאני דאגתי שקרה לה משהו ונתקעתי בגללה באכסניה המזעזעת הזאת, שהיא בחרה.
נכנסתי למצב רוח עגום מכל הפרשה הזאת: הסתובבתי לבד במטרופולין ענק ורועש ולא ידעתי איפה להתחיל. מה שכן ידעתי, זה שאני צריך להאריך את השהות שלי בסידני, ושזה הולך להיות מסובך: בעוד כמה ימים ייערך בעיר פסטיבל המַארְדִי גְרָא (Mardi Gra) שמתפקד כמצעד הגאווה של סידני, והעיר הייתה מוצפת בתיירים. 

יום ראשון מעאפן בסידני

קשה לתאר כמה המייז הוא איום. החדרים מלוכלכים ורועשים, אין שקעים, המטבח קטן, המקלחות נוראיות, הקבלה עמוסה ובכלל האכסניה מצדיקה את שמה ובנויה כמו מבוך. פגשתי כמה ישראלים באכסניה והם נתנו לי שם וטלפון של סוכנת נסיעות ישראלית שגרה במלבורן, בתקווה שהיא תוכל לעזור לי במציאת אכסניה אחרת בסידני העמוסה. בזמן שחיפשתי בעצמי, נדהמתי כמה האכסניות פה יקרות וכמה רמתן ירודה לעומת אלו שבניו זילנד. 
לקחתי את מפת מרכז סידני מהקבלה, ויצאתי לסיבוב ראשון בעיר - בעיקר בשביל קניות. קניתי אוכל בסופרמרקט והסתובבתי ברחובות פִּיט (Pitt) - בו נמצאת האכסניה - ואוֹקְסְפוֹרְד (Oxford) - בו יעבור המצעד בעוד כמה ימים. הרחוב כבר קושט לכבוד המארדי גרא, ואני שמחתי למצוא בו סאבוויי ראשון באוסטרליה. כשהתיישבתי לאכול, התברר לי שמצב הרוח העגמומי פגע קשות בתיאבון שלי, והתקשתי לסיים חצי כריך. חוסר התיאבון הזה נמשך גם בימים הבאים בסידני. לאחר הסיבוב הראשון בעיר, חזרתי בערב אל האכסניה בניסיון להתאפס על עצמי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה