יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

יום 104: המרכז האדום

05.04.2010


אל המרכז האדום

השכם בבוקר - עוד לפני הזריחה, אספו אותי ואת שאר התרמילאים לסיור בחברת The Rock Tour. זו אחת מבין חברות טיולים רבות, שפועלות מאליס ספרינגס ומוציאות טיולים מאורגנים ב"מרכז האדום" (Red Center) של המדבר האוסטרלי. לאחר האיסוף מאכסניות ומלונות נוספים ברחבי אליס הקטנה, היינו כ-20 איש בקבוצה: עם ייצוג נאה של שלושה ישראלים, שניים נוספים שמבינים עברית וגם שלושה סינים, שזכו לכינוי "Team China".
המדריכה / נהגת / שפית בטיול הזה הייתה שרה: במקור היא מאחת הערים הגדולות של אוסטרליה, אך היא החליטה לעבור למדבר ולהדריך בו טיולים. 
היום הראשון התחיל במשחקי היכרות ברכב, כדי שננסה איכשהו לזכור את שמות חברי הקבוצה. כך העברנו את הנסיעה הארוכה מאליס ספרינגס אל המרכז האדום. המרחק אולי נראה קטן על מפת אוסטרליה, אך מדובר בנסיעה של כ-5 שעות לכל כיוון.

מולך קוצני

באמצע הדרך - ללא שום התרעה מוקדמת, שרה צעקה שהיא ראתה משהו ובלמה את הרכב. כשהרכב עצר באמצע שום-מקום, היא יצאה ממנו, התחילה לרוץ לכיוון שממנו הגענו והשאירה מאחוריה חבורה של מטיילים מבולבלים. כשהיא שבה אלינו, היא החזיקה יצור מופלא, לטאה אנדמית למדבר האוסטרלי, שאפילו בחלומותיי הורודים לא חשבתי שאתקל בה בטבע. זה היה מוֹלֶך קוֹצַנִי - Thorny Dragon, או בלטינית - Moloch horridus. המולך נקרא ע"ש האל הכנעני מולך, שהיה מאופיין בזוג קרניים, והוא אכן נראה כמו גוש קוצים מהלך. הקוצים של המולך הקטן משמשים לו כהגנה נגד טורפים וכוללים ביניהם מבנה דמוי-ראש, שממוקם מעט מעל הראש האמיתי. אחרי כמה דקות של הסברים ותמונות של המולך, שרה שחררה אותו בחזרה לטבע והמשכנו בדרכנו.

שרה והמולך הקוצני

קניון המלכים

שרה הביאה את הקבוצה אל היעד של היום: קניון המלכים (Kings Canyon), שיושב בפארק בלאומי ווָאטָארְקָה (Watarrka). יצאנו לטרק בן 3.5 שעות בחום הנורא של הקניון - והתנחמתי בזה שהלחות היתה נמוכה. שלפתי את רשת ההגנה מזבובים שקניתי אתמול באליס ספרינגס, והנחתי אותה מעל הכובע הרחב, כך שהיא תכסה את כל הפנים שלי. רשתות כמו זו מונעות כניסה של זבובים לפה ; שרה עצמה לא הלכה עם רשת וטענה שהיא כבר התרגלה לאכול זבובים בטיולים שלה כאן.
הטרק התחיל בטיפוס תלול ; הקבוצה עצרה רבות במהלך הטיפוס להפסקות של שתיה ומנוחה. לאחר שסיימנו את הטיפוס הראשוני, הטרק הפך למישורי-יחסית. זה לא אומר שהיה פחות חם...

לאחר הטיפוס
שרה הייתה מדריכה מדהימה עם ידע רב: היא דיברה רבות על בעלי החיים והצמחים שחיים בסביבה המדברית ועל יחסם של האבוריג'ינים לאדמה. באמצע הטרק הגענו לבריכה טבעית: מרבית הקבוצה נכנסה פנימה לטבילה - שאני אישית ויתרתי עליה, כי המים נראו לי די מלוכלכים ועכורים. עדיין היה כיף למצוא מקום מוצל ולנוח מהשמש הקופחת.

הבריכה באמצע המדבר
המדבר היה פשוט מהפנט בקניון המלכים: תצורות הסלעים מרהיבות והצבע האדום שולט בכל פינה. מהבריכה המשכנו את הטרק המעגלי, כשאנחנו עוצרים מדי פעם להקשיב להסבריה של שרה או לצילומים הקבוצתיים המפורסמים בקניון. באחד מהתצלומים הללו כל הקבוצה שכבה לאורך שפת הקניון העמוק. בסופו של המסלול המעגלי, חזרנו אל החניון ויצאנו אל עבר נקודת הלינה שלנו להיום.

נוף בקניון המלכים
תמונה קבוצתית. למישהי נפל הבקבוק כאן...

לילה באמצע המדבר

בדרך לנקודת הלינה, עצרנו כדי לקנות אוכל ובירה לערב וכדי לקושש עצים למדורה. אחרי שהנגרר של הרכב היה מלא במספיק עצים, נסענו עוד קצת עד ששרה אמרה שהגענו ; זה לא נראה מקום יותר מדי מסודר ללינה, אבל היו שירותים כימיים בקרבת מקום. וזה כל מה שהיינו צריכים. 
השמש התחילה לשקוע במדבר: מרחוק הבחנו בסלע ענק, שאמנם נראה כמו האולורו המפורסם - אבל הוא אינו האולורו. האוכל ששרה הכינה היה די מזעזע: תערובת מוזרה של כל הירקות והבשר שהיא הביאה. אז אכלתי מעט כדי שהבטן שלי לא תקרקר וניסיתי להתעלם מכמויות הבשר והתירס בתבשיל הדוחה.
כל מטייל קיבל שק שינה מסוג Swag, כדי שלא נקפא בלילות הקרים של המדבר. מרחוק ראינו סופת רעמים והתפלננו שהיא לא תגיע אלינו במהלך הלילה. למרבה המזל, הגשם החליט לפסוח עלינו בינתיים וכך ביליתי את הלילה הזה תחת כיפת השמיים עם קרירות מדברית נעימה.

שקיעה במדבר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה