יום שני, 23 בדצמבר 2013

יום 112: מאדלייד לשמורת גרמפיינס

13.04.2010


המסע האחרון

היום יצאתי לסיור השני שלי עם חברת הטיולים GGG, שהוא גם המסע הרב-יומי האחרון שלי באוסטרליה. הטיול הזה מתחיל באדלייד ויסתיים בעוד יומיים בעיר מלבורן. המדריך היה אוסטרלי ממוצא יווני ושמו מַנוֹלִי, שכמו קודמיו בתפקיד (שרה, דז, וקיווי) נראה כמו היפי-סטלן מתורבת. בניגוד לאי הקנגורו, פה יצאה קבוצה גדולה של כ-20 איש. התקשתי להתחבר למישהו בקבוצה הגדולה הזו, והכרתי רק את סילבי שהייתה איתי באי.

עיר הגבול

רוב היום הראשון הוקדש לנסיעה ארוכה במדינת דרום אוסטרליה, עד שהגענו אל עיירת גבול, שנקראה בשם ה"יצירתי" בּוֹרְדֶרטַאוּן (Bordertown). שם ראינו בתוך חלקת אדמה מגודרת את האטרקציה של "קנגורו מייקל ג'קסון", שהוא למעשה קנגורו לבקן (למרות שמייקל ג'קסון לא היה לבקן, אלא חולה במחלה האוטו-אימונית ויטליגו. היו צריכים לקרוא לקנגורו ע"ש אלי לוזון, רק שהוא לא כוכב פופ בינלאומי). לפי ההסבר של מנולי, תכונת הלבקנות היא דומיננטית מבחינה גנטית, אך הקנגורו הללו לרוב לא חיים למשך זמן רב. כך תכונת הלבקנות לא השתלטה על כל אוכלוסיית הקנגורו באוסטרליה.

קנגורו מייקל ג'קסון

ויקטוריה

בורדרטאון נמצאת בגבול בין שתי מדינות: אוסטרליה הדרומית וויקטוריה. עם חציית הגבול לויקטוריה, השלמתי ביקור בחמש מתוך שמונה המדינות והטריטוריות של אוסטרליה. היישוב האירופי הראשון בויקטוריה היה בשנת 1803 (אחרי ניו סאות' ווילס). כיום היא המדינה הצפופה ביותר באוסטרליה, בעיקר תודות לאחוז השטחים הירוקים הגבוה בה ; ביקור בויקטוריה משכיח מהר את קיומו של מדבר ענק במרכז היבשת.
דגל מדינת ויקטוריה מבוסס על נס בריטי ; בחלקו הימני מופיעים כוכבי הצלב הדרומי בצבע לבן, על רקע כחול. מעל הצלב נמצא הכתר הבריטי. הכתר הוחלף מספר פעמים במהלך ההיסטוריה שלו, כשהפעם האחרונה הייתה בשנת 1953 עם בקשתה של המלכה אליזבת' השנייה להציג בו את כתר אדוארד הקדוש.

דגל ויקטוריה

הפארק הלאומי גרמפיינס

מנולי הסיע את הרכב לשמורת גְרֵמְפִּייָנס (Grampians) - אחת משמורות הטבע המפורסמות של מדינת ויקטוריה. הנוף בגרמפיינס הוא הררי, סלעי ומיוער, ומזכיר את זה שנתקלתי בו בעת הביקור בהרים הכחולים.
היום מנולי הוליך אותנו בסיור קצר בפארק אל מפל נחמד, ואת היום סיימנו בתצפית על השקיעה בפארק הלאומי. עם שקיעת השמש מזג האוויר הפך לקר מאד, אך בבקתה שהגענו אליה היתה הסקה.

שקיעה בגרמפיינס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה