יום חמישי, 26 בדצמבר 2013

יום 113: מגרמפיינס אל דרך האוקיאנוס

14.01.2010


הליכה בגרמפיינס

אחרי ארוחת בוקר נחמדה בבקתה, מנולי לקח את הקבוצה לטרק של שעתיים בפארק הלאומי גרמפיינס. הטמפרטורה מחוץ לרכב הייתה מקפיאה, אבל התחלתי להתחמם עם ההליכה. במרבית הטרק הלכנו על סלעים, בין סלעים ולפעמים גם מתחת לסלעים. נקודת השיא של הטרק הקצר הייתה תצפית מצוק תלול בשם "הפסגה" (Pinnacle), שממנו נשקף נוף מדהים של עמק ירוק אינסופי. מנולי פגש אותנו בצידו השני של הטרק עם כיבוד של עוגיות מתוקות, שהיו כמו זריקת אנרגיה (וזה עוד מקום להחמיא לחברת GGG על המדריכים והאוכל).

נוף מהפסגה בשמורת הגרמפיינס

מרכז תרבות אבוריג'ינית

בדומה לטיולים בפארקים הלאומי קקדו וקאטה-ג'וטה/אולורו, גם כאן נמצא מרכז תרבות אבוריג'ינית. משלושת מרכזי התרבות הילידית בהם ביקרתי, מרכז בְּרָאמְבּוּק (Brambuk) בגרמפיינס היה הטוב והמעניין מכולם. צפינו כאן בשני סרטונים - אחד על הפארק עצמו והשני על "זמן החלום" של האבוריג'ינים, ואחריהם המשכנו לסיור עצמאי במוזיאון. גם כאן לא היה דגל אבוריג'ני קטן לרכישה, אז  קניתי לעצמי קערת צ'יפס גדולה. אחר כך מנולי הכין לנו בורגרים לארוחת הצהריים ועזבתי את שטח הפארק הלאומי מפוטם מאד.

המרכז האבוריג'יני בראמבוק

דרך האוקיאנוס הגדולה

נסיעה לא ארוכה מדי הביאה אותנו אל תחילת (או סוף, תלוי מאיפה מסתכלים) הכביש המפורסם ביותר של אוסטרליה: דרך האוקיאנוס הגדולה (Great Ocean Road). הכביש נבנה על ידי חיילים משוחררים לאחר מלחמת העולם הראשונה ובנייתו הוקדשה לחבריהם שנהרגו במלחמה הגדולה. בכך הפכה הדרך לאנדרטת הזיכרון הגדולה ביותר בעולם: אורכה הוא 243 קילומטרים, והיא עוברת בין הערים אֶלֶנְסְפוֹרְד (Allansford) וטוֹרְקִי (Torquay). 
הדרך הפכה לאתר תיירות פופלרי בזכות הנופים הנשקפים ממנה ותצורות-הסלע המפורסמות שלצידה. 

שלט המכריז על הכניסה לדרך האוקיאנוס הגדולה

גשר לונדון והרומן הסודי

מנולי הוביל אותנו בין תצורות הסלע המרשימות של דרך האוקיאנוס: התחנה הראשונה הייתה מפרץ נחמד בשם "מפרץ הקדושים המעונים" (Bay of Martyrs), ומשם המשכנו אל "גשר לונדון", או "קשת לונדון" (London Bridge/Arch). מבנה הגשר נוצר משחיקה של הסלע על ידי גלי הים, ובעבר הלא רחוק הוא המשיך עד היבשה.
כשגשר לונדון היה מחובר ליבשה, תיירים היו יכולים להגיע אליו ברגל. בינואר 1990 הגשר התמוטט והשאיר שני תיירים לכודים על סלע תלול. לפי מה שמנולי סיפר (וייתכן שזו רק שמועה), כשהגיעו המסוקים לחלץ את הלכודים, הם מיהרו להסתיר את פניהם ממצלמות התקשורת. אלה היו גבר ואישה שניהלו רומן סודי מחוץ לנישואים, ומצלמות הטלויזיה חשפו אותם לעיני כל אוסטרליה ולעיני בני-זוגם. נחמד.

גשר לונדון כיום

12 השליחים

התחנה האחרונה להיום הייתה "12 השליחים" (Twelve Apostles) - קבוצת סלעים שעומדים לחופה של דרך האוקיאנוס. מספרם לא באמת מגיע ל-12, אבל זה לא הביא לשינוי השם שניתן להם. ללא ספק, זו הייתה תצורת הסלע היפה ביותר שראיתי בדרך האוקיאנוס. השמש התחילה לשקוע, ואז הגיע גם גשם שהבריח את כל המטיילים בחזרה אל הרכבים. 

שקיעה מאחורי 12 השליחים
צפייה בקבוצת הסלעים היפהפייה הזאת הביאה אותי לסמן V על אתר-החובה האחרון שרציתי לראות באוסטרליה. לפתע הבנתי שהחזרה הביתה הולכת ומתקרבת ; אמנם נשארו לי ביקורים במלבורן, טסמניה וסידני, אך הפנמתי שסוף הטיול עוד מעט מגיע. התלבטתי רבות אם להמשיך לתאילנד או לא, בעיקר בגלל המהומות שהתחילו שם לאחרונה, ואני באמת צריך להגיע להחלטה בנוגע לתאילנד בשבוע הקרוב.
מנולי הסיע אותנו אל בית פרטי באחת העיירות לאורך הכביש, ושם ישנו הלילה.

ועוד תמונה של 12 השליחים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה