15.04.2010
המשכה של דרך האוקיאנוס
היום האחרון של הסיור הזה נפתח בביקור נוסף ב-12 השליחים, לסדרה נוספת של צילומים. משם הגענו לערוץ בשם לוֹך אַרְד (Loch Ard Gorge), בו ירדנו אל החוף כדי להצטלם בתמונה המפורסמת, שבה "מחזיקים" את שני קירותיו של הערוץ העמוק. מנולי כבר נהיה מומחה לצילומים מהסוג הזה, והוא צילם את המטיילים בזה אחר זה תומכים בצידי הערוץ.
 |
| תומך בערוץ לוך ארד |
 |
| מנופי דרך האוקיאנוס הגדולה |
בהמשך הדרך עוד קפצנו לעצירה קצרה ביער גשם קטן. זה היה מעט מוזר להיתקל ביער שכזה באיזור מאד דרומי ; יערות גשם נמצאים לרוב בחופיה הצפוניים של אוסטרליה, כמו אלה שביקרתי בהם בפארק הלאומי דיינטרי.
אחרי הביקור ביער הגשם עצרנו בעיירה אַפּוֹלוֹ בֵּיי (Apollo Bay) לארוחת צהריים. בזמן הפנוי שהיה לי כאן שלחתי לאמא ברכת יום הולדת, בתקווה שהיא תגיע לפני יום ההולדת שלה, בעוד תשעה ימים (אבל בסוף הברכה הגיעה ביחד איתי הביתה).
טורקי
עצירה הביניים האחרונה להיום הייתה בעיירת הגולשים טוֹרְקִי (Torquay), שיושבת בקצהה של דרך האוקיאנוס הגדולה. טורקי היא גם מקום טוב לקנות בגדים בחנויות העודפים של כמה חברות מפורסמות. לא תכננתי לקנות פה כלום, אבל בסוף מצאתי לעצמי מעיל דו צדדי נחמד באחת מהחנויות.
 |
| הכניסה לדרך האוקיאנוס בטורקי |
האכסניה הגרועה מכולן?
מטורקי יצאנו אל עבר מֶלְבּוֹרְן (Melbourne), בירת מדינת ויקטוריה. במלבורן מנולי פיזר את חברי הקבוצה - כל אחד באכסנייה שלו. האכסניה שלי נקבעה מראש והייתה שייכת לרשת Nomads, שבה גם לנתי בקיינס. קשה לי להחליט אם האכסניה במלבורן הייתה האכסניה הגרועה ביותר שלנתי בה במהלך הטיול... הרי המייז של סידני נלחמת גם היא על התואר המפוקפק. האכסניה הייתה המונית, מלוכלכת ורועשת: היא ממוקמת ממש במרכז העיר מעל פסי הרכבת החשמלית, שפועלת כבר מהבוקר ומרעידה את החלונות. היו 14 מיטות בחדר והרצפה הייתה מבולגנת בבגדים של כל המטיילים. הבנתי מהר שאין יותר מדי מה לעשות בנידון, וכי זהו אופיין של אכסניות במטרופולינים ענקיים כדוגמת סידני ומלבורן.
בלילה עצמו לא ממש אפשרו לי לישון כמו שצריך והצטערתי שלא בחרתי לישון באחת מהאכסניות הרחוקות ממרכז העיר. ועוד לחשוב שצפויים לי שלושה לילות נוספים כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה