יום ראשון, 11 במאי 2014

יום 7: אי הפסחא

09.12.2012


אקאהאנגה 

התעוררתי בבוקר לקולות התרנגולים הרבים של האנגה רואה, וניסיתי להישאר כמה שיותר זמן במיטה. לאחר ארוחת הבוקר של סניורה גלוריה והכנה עצמאית של כריכים, נפגשתי עם פטריסיו ליד סוכנות הטיולים. היום נצא לסיור מקיף יותר באי ביחד עם אותה מדריכה איומה מאתמול.
התחנה הראשונה להיום הייתה אַהוּ אַקָאהַאנְגָה (Ahu Akahanga) - אתר בו נמצאים כמה פסלי מואיי, שהופלו. אתר זה לא שוחזר, על מנת להדגים כיצד נמצאו פסלי המואיי לאחר קריסת התרבות באי הפסחא.

אהו אקאהאנגה

אהו טונגריקי

מכאן הגענו אל במת האהו הגדולה ביותר באי הפסחא: אהו טוֹנְגַרִיקִי (Ahu Tongariki). עוד לפני ההגעה אל הבמה עצמה, "פגשנו" את המואיי הבודד המרוחק ממנה. אל המואיי הבודד אפשר להתקרב הרבה יותר מהמואיי האחרים באי, ולהתרשם מנזקי הזמן ומזג האוויר על גופו ופניו. מאחוריו ניצב הנוף המרשים של הר הגעש ראנו ראראקו, ושניהם ביחד נותנים הזדמנות צילום יפהפייה. 

המואיי הבודד עם ראנו ראראקו ברקע
עם המואיי הבודד ואהו טונגריקי ברקע
לאחר סדרת צילומים ארוכה של המואיי הבודד, ירדתי אל המישור שמול אהו טונגריקי. האהו מכיל 15 פסלים עומדים, ביניהם הפסלים הניצבים הגדולים ביותר באי. המואיי כאן הופלו על ידי אנשי הראפה נוי עם קריסת התרבות שלהם. מאות שנים אחר כך, בשנת 1960, הכה צונאמי בחופי האי וגרר את הפסלים הרחק מהחוף. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת שוחזר אהו טונגריקי למצבו הנוכחי, במסגרת פרויקט שארך מספר שנים ובוצע בשיתוף פעולה בין ממשלת צ'ילה ויצרנית-מנופים יפנית.

אהו טונגריקי / חנוכיה ענקית

מחצבת המואיי

נסיעה קצרה מאהו טונגריקי הביאה את הקבוצה אל הר הגעש רַאנוֹ רַארָאקוּ (Rano Raraku) - האתר בו נחצבו פסלי המואיי העצומים, ושממנו הם נגררו אל כל רחבי האי. מאות פסלים נמצאים כאן נטושים, חלקם גמורים וחלקם בדרגות חציבה שונות (ולא כולם זמינים לצפייה לתיירים). לאחר הכחדת העצים המקומיים של אי הפסחא, נוצרה באי בעיה של סחף אדמה, וכתוצאה מכך פסלים רבים נקברו חלקית באדמה הרכה.
היה לנו סיור חצי-מודרך באתר, כלומר - מי שרצה - הקשיב למדריכה. פטריסיו ואני היינו עסוקים בעיקר בצילום תמונות באתר המרהיב הזה, אך לא שכחתי גם לעזוב את המצלמה ולנסות לעכל היכן אני נמצא. עברה בי צמרמורת כשהלכתי בין פסלי המואיי השקועים למחצה: כאילו הלכתי בתוך גלויה. 
פרט למואיי השקועים המפורסמים של ראנו ראראקו, אפשר למצוא כאן גם את המואיי הגדול ביותר באי, שחציבתו מעולם לא הסתיימה, וכן מואיי בסגנון שונה מהאחרים - המזכיר פיסול פולינזי-מאורי ; הוא כנראה מצביע על מקורם של שבטי הראפה נוי בפולינזיה.

הנוף בראנו ראראקו

עם שני מואיי
מואיי בחציבה

מרכז העולם

לאחר הבוקר החלומי בהר הגעש, עצרנו לארוחת צהריים סמוך לראנו ראראקו. את הזמן העברתי גם בקניית מזכרות בדוכן מקומי והנאה מאחד המצרכים הנדירים והיקרים של אי הפסחא - פחית קולה.
התחנה הראשונה אחרי ההפסקה הייתה אַהוּ טֶה פִּיטוֹ קוּרָה (Ahu Te Pito Kura), שמכונה על ידי המקומיים "מרכז העולם" או "טבור העולם". האטרקציה העיקרית כאן היא אבן עגולה וחלקה, שמסביבה אבנים הממוקמות בדיוק לפי ארבע רוחות השמיים. אני חייב להודות שיותר נהנתי לצפות כאן בסוסים והסייחים הפראיים מאשר באבנים.

אהו טה פיטו קורה

חוף אנאקנה

התחנה האחרונה להיום הייתה בחוף אַנָאקֶנָה (Anakena), שסמוך אליו נמצא אַהוּ נַאוּ נַאוּ (Ahu Nau Nau). שכשכתי את כפות הרגליים במי האוקיאנוס השקט, אבל לא נכנסתי אל המים הקרים. אהו נאו נאו שונה מאהו אחרים באי הפסחא, בתווי הפנים של המואיי שלו: הם הרבה יותר חדים וזוויתיים, ופחות עגולים. הביקור כאן השלים עבורי את כל האתרים המרכזיים שרציתי לראות באי הפסחא. לאחר שעה של עצירה כאן, המדריכה השיבה את הקבוצה אל האנגה רואה.

אהו נאו נאו

ערב בהאנגה רואה

למרות שקבעתי עם פטריסיו לארוחת ערב, לא הצלחתי למצוא אותו - אז הלכתי לחפש מקום זול לאכול בו (וזו משימה די קשה בהאנגה רואה). בזמן שהמתנתי לאוכל במסעדה, פטריסיו הצליח לאתר אותי וחיכה שאסיים לאכול. אחר כך ליוויתי אותו אל המלון שלו ועזרתי לו לבשל פסטה במטבח המשותף. זה היה רעיון מאד חכם מצידו לקנות מצרכים במכולת ולבשל, מכיוון ואני מוציא כאן סכומים מטורפים על מזון מאוד בסיסי במסעדות.
קבענו להיפגש מחר לרכיבה על סוסים באי... הוא איכשהו הצליח לשכנע אותי להצטרף לחוויה הזאת, ואני לא ממש ידעתי למה עלי לצפות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה