יום ראשון, 20 ביולי 2014

ימים 32-33: סלטה

03.01.2013


התאוששות בסלטה


כאב הראש עבר סוף סוף, והיום כבר הרגשתי מצוין. רו יצאה לסיור בעמק יומאוואקה היום, ואני ניצלתי את היום הזה לסידורים ולמנוחה. 
פגשתי באכסניה את סת' - אמריקאי שעלה בעברו לישראל כדי ללמוד בה, והספיק לחזור לארצות הברית. הוא הגיע לסלטה מבוליביה וסיפר לי חוויות רבות על הטיול שלו שם, בפרו ובקולומביה. שמעתי ממנו על קְווָאלוּפּ - אתר פרואני עתיק מתקופת הפרה-אינקה, שגדול כמעט כמו המאצ'ו פיצ'ו. 
בשעות הצהריים יצאתי עם שני בריטיים מהאכסניה אל התחנה המרכזית של סלטה, על מנת לברר את מחירי האוטובוסים לסַן פֶּדְרוֹ דֶה אַטָאקַמָה בצ'ילה. המחיר לא זול, אבל בהחלט נסבל. בדרך עצרתי איתם לארוחת אמפנדס ולקניית מזכרות. 
בערב הלכתי עם סת' אל מסעדת Viejo Jack - מסעדת בשרים מפורסמת בקרב המטיילים. הזמנו 300 גרם בשר כל אחד, ואני שמחתי שלא הזמנתי גם תוספת. התקשתי לסיים את המנה הזאת, בגלל הבטן המכווצת שלי. העיקר שהלילה הלכתי לישון שבע ושמח, לאחר צבירת כוחות בסלטה.

בשר זה... טעים! בוייחו ג'ק

04.01.2013


שינויים בתוכניות

רו התעוררה עם רעיון חדש בבוקר, עקב המחירים הגבוהים בסן פדרו דה אטאקמה וצ'ילה בכלל. היא הציעה שניסע ביחד לבוליביה, באותה הדרך בה חטפתי את מחלת הגבהים. בהתחלה הייתי קצת המום מהשינוי הדרסטי בתוכניות, אבל שמחתי לתת לבוליביה עוד סיכוי. רו הבטיחה שאם מחלת הגבהים שלי תחזור, היא תרד איתי בתחנה ביומאוואקה. ליתר בטחון, בלעתי מיד כדור ראשון נגד מחלת הגבהים.
הלכנו אל תחנת האוטובוסים כדי לקנות כרטיסים ללה קיאקה. בדרך חזרה לאכסניה עצרנו בכנסיות החשובות של העיר, כי רו לא הספיקה לראותן עד עתה. נתקלנו בצעדת סוסים לכבוד איזה אירוע לא-ברור וקינחנו בפעם האחרונה באמפנדס בסגנון סלטאי.

סוסים ודגלים בכיכר המרכזית של סלטה
כשחזרנו אל האכסניה, העברנו את שארית היום בתכנונים לבוליביה תוך כדי קריאה ב"לונלי פלאנט". אני מקווה שהצלחתי לשכנע את רו לבוא איתי לשלושה ימי טיול באיזור מדבר המלח מטופיזה לעיירה אוּיוּנִי. לפי הצעתה של רו, לא קבענו לנו אכסניה בטופיזה, בתקווה שנמצא משהו טוב כשנגיע לשם. אני אישית פחות אהבתי את הרעיון, כי אני תמיד מעדיף לדעת שיש לי מלון או אכסניה מוזמנים מראש ביעד הבא שלי.
מה שבטוח כעת, זה שלא אקצר את הטיול שלי כאן: הצלחתי להשיג היום בסקייפ את סוכנת הנסיעות האקוודורית, שדרכה רציתי להזמין טיול באיי גלפגוס. הטיול עלה לי יותר מהרגיל, בגלל שלא הייתי מי-יודע-מה גמיש עם התאריכים שלי. הסוכנת הסבירה לי שבחלק הטיולים אקבל מדריך פרטי בגלל שקבעתי תכנית סיור די עצמאית.
לקראת חצות, לאחר שני ימי מנוחה בסלטה האהובה, יצאתי עם רו אל עבר התחנה המרכזית. קיוויתי שהפעם אצליח להגיע אל הגבול הבוליביאני ושלא אתעכב שוב בטיול הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה