יום שני, 18 באוגוסט 2014

יום 39: לה פאז

10.01.2013


הבירה הגבוהה בעולם

היום היה עמוס בחוויות: חלקן טובות וחלקן פחות-טובות. בצורה לא מובנת, הצלחתי להעביר את הלילה באוטובוס בלי צורך לקום לשירותים. הגענו אל לָה פַּאז (La Paz), עיר הבירה הגבוהה בעולם, בשעה שבע וחצי. מרחוק העיר נראתה יפהפיה: יושבת בתוך עמק בין ההרים, אך כשנכנסנו אליה מיד ראינו עד כמה היא מוזנחת ומלוכלכת. נפרדנו מרמי וירדן בתחנה המרכזית ועלינו על מונית לכיוון האכסניה שרו רצתה לבדוק. היא נכנסה אל האכסניה וגילתה שרק בשעה 13:00 הם ידעו אם יש להם מקום פנוי בשבילנו. כמובן שעד אחת בצהריים כבר רציתי להיות אחרי שירותים ומקלחת. בכל זאת, הפעם האחרונה שהתקלחתי הייתה לפני ארבעה ימים בטופיזה. 
נהג המונית הסיע אותנו למרכז העיר, שם נמצאים מלונות ואסכניות רבים. כאן פגשנו שוב את רמי וירדן, שאמרו שהם לא הצליחו למצוא מלון פנוי. נכנסנו ארבעתנו אל מלון מַחֶסטִיק (Majestic) וגילינו שיש בו מספיק חדרים פנויים. המלונות במרכז לה פאז אינם יקרים מדי, וכבר בארץ קיבלתי המלצה חמה מאחי ללון כאן במלון ולא באכסניה.
רו עדיין לא הייתה סגורה על עצמה. היא החליטה שהיא רוצה לחפש אכסניה באיזור. אמרתי לה שאני מזמין לעצמי חדר במלון (כי ממש, אבל ממש הייתי חייב להגיע לשירותים נקיים), ושהיא תחליט לעשות מה שהיא רוצה. החדר עלה לי 100 בוליביאנו ללילה, נפרדתי מרו ועליתי בשמחה על החדר. קלקול הקיבה שהתחיל אמש באויוני לא נפסק, ובעצם ליווה אותי בכל תקופת שהותי בבוליביה. 
אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה מרו שהיא גם לקחה חדר במלון. מסתבר שהיה כדאי לקבוע מראש מקום לינה בעיר...

שוק המכשפות

למרות קלקול הקיבה האיום, נהייתי מאד רעב לקראת הצהריים. יצאתי עם רו לסיבוב בשוק הסמוך - שוק המכשפות המפורסם של לה פאז. זהו למעשה המקום הנכון לקנות בו מזכרות זולות מדרום אמריקה. החלטנו היום רק להסתכל על המזכרות, שכן יהיו לנו מספיק ימים בעיר בשביל הקניות. 
עברנו גם בכמה וכמה כספומטים בניסיון למשוך כסף. אני הצלחתי די מהר, אך הכרטיס של רו לא פעל כמעט באף אחד מהם. מיותר לציין שזה לא תרם למצב הרוח שלה, שהיה ירוד עוד מטיול הסלאר.

שוק המכשפות

המסעדה השבדית

סמוך לשוק מצאנו את קפה דל מונדו (Cafe del Mundo) - מסעדה שבדית מודרנית ונקייה, וגם כמעט בלי סימן לישראלים. שמחתי לאכול אוכל נורמלי ונקי, וגם לזכות בכמה דקות של ווי פיי. במלון אמנם היה לנו ויי פיי, אך משום מה שירותי גוגל או פייסבוק לא פעלו בו.

בקפה דל מונדו

ערב ראשון בלה פאז

לאחר מנוחת צהריים בחדר, יצאנו לחפש טיסה עבור רו. היא צריכה להגיע מכאן לסנטיאגו כדי לפגוש את ההורים שלה בעוד כמה ימים, והמחירים שמצאנו באינטרנט היו סביב ה-700$. היא הפכה לעוד יותר מדוכאת בגלל המחיר, גם אחרי שמצאתי לה טיסה ב-400$. הצעתי שנלך לחפש טיסה בסוכניות הנסיעות הפזורות סביב שוק המכשפות, ולבסוף מצאנו עבורה טיסה ב-250$. אני שמחתי לגלות שיש מלה פאז סיורים מאורגנים לאתר בו רציתי לבקר: טיוואנקו. 
בערב יצאנו למסעדה קובנית נחמדה - Sabor Cubano, שנמצאת לא רחוק מהמלון. היה נחמד לשמוע את המקצבים הקובנים האהובים עלי כל כך, בזמן שאני אוכל את ארוחת הערב. שבנו אל המלון די מוקדם: הגובה של לה פאז, היום העמוס וגם המחלה שחטפתי כאן מאד החלישו אותי. נכנסתי בין השמיכות החמות ונרדמתי מול הערוץ של וורנר בראדרס, ששידר כהרגלו מרתון של פרקי "חברים".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה