לאחר השכמה מוקדמת עזבתי את אכסניית Bothy ועליתי על מונית אל עבר התחנה המרכזית של פונו. ליד טרמינל האוטובוסים המתינה לי סילביה הפוזלת, שמכרה לי שלשום את כרטיס הנסיעה מפונו לקוסקו. היא הובילה אותי בתוך התחנה: תחילה לרישום ואחר כך בעמדת תשלום מס יציאה מהעיר (מס מקובל לפני נסיעות בין-עירוניות ארוכות בפרו). לבסוף נפרדתי ממנה לשלום והגעתי אל האוטובוס של חברת אינקה אקספרס (
Inka Express). האוטובוס המפואר היה מוכן עבור 50 איש, אך בפועל היינו בו רק כעשרה. דיילות הגישו לנו תה במהלך הסיור, ומדריך הסביר לנו על התחנות הצפויות להיום.
לאחר שיצאנו מפונו וחלפנו ליד העיר הסמוכה לה, הגענו אל התחנה הראשונה של הטיול - פּוּקַארָה (Pucara, משמעות השם היא "מבצר" בשפת הקצ'ואה). העיירה הקטנה ממוקמת בגובה של 3879 מטרים מעל פני הים, וכאן ביקרנו במוזיאון קטן המציג פריטים מתקופת האינקה. גולת הכותרת של המוזיאון הייתה תצוגה של מומיות משומרות, אך אני התעניינתי יותר במה שהיה בחצר האחורית: עדר ויקוניות. הוויקוניה היא קרובת משפחה של האלפקה והלמה, אך בניגוד לאחיותיה היא עדיין ברובה חיית בר. את הויקוניות אסור להרוג לצרכי מאכל, שכן הן בסכנת הכחדה. כאן מכרו מוצרים מצמרן הרך והנדיר של הוויקוניות היפהפיות, והמחירים היו גבוהים בהתאם.
 |
| ויקוניות חמודות |
הסתובבתי קצת מחוץ למוזיאון, ברחובותיה העניים של פוקארה. הגעתי אל שוק מקומי קטן וקניתי מילדה פסל של שור בסגנון המקומי. הפסל היה די מכוער ולא האמנתי שהוא ישרוד את שארית המסע בתרמיל שלי, אך הרגשתי שזהו המקום הנכון ביותר לקנות אותו: מילדה בשוק ולא במקום ממוסחר-יחסית בעיר גדולה.
 |
| שוורים של פוקארה על גג המוזיאון |
הרים וארוחה
תחנת העצירה הבאה הייתה לָה רַאיָה (La Raya), הנקודה הגבוהה ביותר של המסע היום - 4318 מטרים מעל פני הים. מקום זה הוא גם נקודת הגבול בין המחוזות של פונו וקוסקו. הנוף סביב האוטובוס השתנה להררי ומושלג. יצאתי כאן למספר דקות רק כדי לצלם תמונות של האיזור. שמחתי מאד לשוב אל תוך האוטובוס החמים ולקבל כוס תה מהדיילות... בכל זאת, אני לא מסתדר עם גבהים וקור.
 |
| נוף בלה ראיה |
חצי שעה נוספת של נסיעה הביאה אותי אל סִיקוּאַנִי (Sicuani) לארוחת צהריים במסעדה מקומית. האוכל היה בסגנון בופה עם הגשה עצמית, והוא היה מעולה. פיטמתי את עצמי בבשר פרה, אלפקה, תפוחי אדמה, אורז, סלט - ולקינוח: בננות עם סירופ שוקולד.
ראקצ'י
התחנה הכי יפה היום הייתה עצירה באתר האינקה בשם רַאקְצִ'י (Raqch'i), בו נמצא המקדש של וִירַאקוּצָ'ה (Viracocha) - האל הראשי של האינקה. שאריות המקדש מוגנים כיום מפני הגשם באמצעות רעפים מודרנים, שהותקנו מעליהם. אלו מבני קירות מאורכים וצרים, והרווחים ביניהם מעניקים להם צורות של האותיות I ו-H ענקיות. התפלאתי שלא שמעתי עד עתה על המקום הזה: ציפיתי שמבנה כל כך חשוב ועתיק יזכה לפרסום גדול יותר. כנראה שאתרי האינקה החשובים והגדולים יותר באיזור קוסקו והעמק הקדוש גונבים את כל תשומת הלב שראקצ'י ראויה לה.
מסביב למקדש קיימים בתים רבים של בכירי הנהגת האינקה, והאתר כולו ממוקם בין שדות ירוקים, בהם היו צ'ולות, פרות וכבשים. חלק מאותן הכבשים אף נכנסו לתוך האתר ו"ליוו" את הקבוצה...
 |
| מקדש ויראקוצ'ה בראקצ'י |
 |
| צ'ולה בשדות בראקצ'י |
הכנסיה המוזהבת
מכאן הנופים הפכו עוד יותר ירוקים: מחלון האוטובוס הבחנתי במספר אגמים ובעוד הריסות מתקופת האינקה. אמנם רק נכנסתי לפרו לפני ימים בודדים, אך כבר ברור לי שהיא המדינה היפה ביותר בה ביקרתי עד כה במסע הזה.
האוטובוס של אינקה אקספרס עצר בכפר קטן עם שם ארוך - אַנְדַאווָאילִייָאס (Andahuaylillas). הכפר מוקף בהרים ירוקים שמתנשאים מעליו ובמרכזו נמצאת הכנסיה המפורסמת שלו. פנים הכנסיה מצופה כמעט כולו בזהב ; היא נבנתה במאה ה-16 ומשלבת בתוכה מוטיבים נוצרים ביחד עם מסורות מקומיות. לצערי, היה אסור לצלם בתוך הכנסיה המרהיבה הזו.
 |
| אז אם אסור לצלם בכנסיה, הנה האוטובוס! |
קוסקו
לקראת הערב הגעתי אל התחנה הסופית של היום: קוּסְקוֹ (Cusco או Cuzco) האוטובוס הוריד את הנוסעים יחסית רחוק ממרכז העיר, ואני לקחתי מונית אל האכסניה שהזמנתי לשבוע הקרוב: הוסטל קילומבו (
Kilombo Hostel). האכסניה היא בבעלות ניר הישראלי, והיא הייתה האכסניה הטובה ביותר בה שהיתי במהלך הטיול כולו. הרחבה הפנימית של קילומבו מוקפת בקומה, בה ממוקמים החדרים לאורחים. רמת החדרים עצמם אינה מביישת מלונות: הם נקיים במיוחד, המקלחות מרווחות והמיטות רחבות ונוחות. בנוסף לכל זה, הגעתי לקילומבו בעונת שפל לתיירות, וכך לנתי לבדי בחדר של ארבעה אנשים. ללא ספק, ההגעה לקילומבו הייתה כמו הדובדבן על הקצפת ביום הנהדר הזה.
יצאתי לאכול בכיכר הראשית של העיר, וזכיתי לראותה בינתיים רק בחשכה. אני כבר מצפה לשבוע המלא שלי כאן ומקווה שהוא יהיה לא פחות מושלם מהיום.
 |
| קילומבו. נקי ומושלם. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה