06.02.2013
כפר הדייגים והגולשים
נסיעת הלילה הייתה שווה כל סול ששילמתי עליה. זו אולי הייתה נסיעת האוטובוס בה ישנתי הכי הרבה במהלך הטיול: מתוך תשע שעות באוטובוס, הצלחתי לישון כשבע שעות. בבוקר, הווי-פיי של האוטובוס חזר לפעולה, כנראה בגלל הקירבה לעיר הגדולה טְרוּחִיוֹ (Trujillo).
התכנון המקורי שלי היה להישאר באחד מהמלונות שבטרוחיו, אך מסתבר שכל האכסניות הנחמדות נמצאות דווקא בכפר הדייגים ווַאנְצָ'אקוֹ (Huanchaco), הסמוך לעיר הגדולה. למעשה, וואנצ'אקו היה מוגדר בעבר ככפר דייגים, ואילו היום הוא הפך לעיירת תיירים וגולשים קטנה, הפרושה לאורך רצועת החוף. עם ההגעה לתחנת האוטובוס של טרוחיו, אסף אותי נהג מונית מקומי והסיע אותי אל עבר וואנצ'אקו ; הנסיעה ארכה כחצי שעה, ובמהלכה עברנו סמוך לאתר התיירותי המרכזי של האיזור: ארמון הבוץ של צ'אן צ'אן, שבו אבקר מחר.
האכסניה שהזמנתי לעצמי כאן הייתה ממוקמת בקצה העיירה: Cocos Beach. זה היה מקום חביב, שנמצא מספר מטרים מרצועת החוף של וואנצ'אקו. קיבלתי לעצמי חדר לבד, שבמקור היה מיועד לחמישה אנשים. לאחר ההתמקמות בחדר, מסרתי סל כביסה בקבלה של האכסניה וקבעתי דרכם את הסיורים שלי למחר.
 |
| האכסניה שלי בוואנצ'אקו |
 |
| שלט נתיב מילוט בזמן צונאמי. חיוני לעיירה הפרושה לאורך חוף האוקיאנוס השקט |
מסעדה קטנה ומקסימה
מרבית המסעדות של וואנצ'אקו מוקדשות למאכלי ים. אני, בתור שונא מושבע של מוצרים שמגיעים מהים - הייתי חייב לחפש משהו אחר. לשמחתי, מצאתי מסעדה, שהומלצה במדריך של "לונלי פלאנט" - אוֹטְרָה קוֹסָה שמה (Otra Cosa). זוהי מסעדה צמחונית בבעלות הולנדית, עם מרפסת המשקיפה על רצועת החוף של וואנצ'אקו. תחילה הזמנתי כאן מנת פלאפל עם רוטב שום (וקיבלתי שלושה כדורי פלאפל גדולים וטעימים). בסוף הארוחה הזמנתי קינוח בצורת יוגורט עם פירות. הייתי משוכנע שאקבל יוגורט קטן וצנוע, ולכן הייתי מופתע לראות את גודלה של המנה. הצלחתי לסיים את רובה, למרות שכבר נהייתי מלא לגמרי ולמרות הרגישות שלי ללקטוז.
חזרתי למנוחת צהריים באכסניה. כשהתעוררתי, העברתי את שארית הערב בקפיצה קטנה לאוטרה קוסה ובארוחת ערב במסעדה של האכסניה. לקראת השקיעה הלכתי לאורכה של הטיילת של וואנצ'אקו. היא הייתה עמוסה בתיירים ובגולשים. על החוף היו סירות רבות מקנה צמח הטוטורה המקומי.
היום הרגוע הזה פינה לי קצת זמן למחשבות ; פתאום הבנתי שסוף הטיול שלי מתקרב. גיליתי שיש לי סוג של "יום מיותר" לפני עזיבת פרו ותהיתי האם לנסות להגיע לעיירות מנקורה וטומבס. בכל מקרה, עדיין לא הייתי צריך להחליט לאן ללכת - ואחשוב על כך גם מחר.
 |
| מנת היוגורט הענקית של אוטרה קוסה |
 |
| בטיילת של וואנצ'אקו |
 |
| סירות טוטורה על חופה של וואנצ'אקו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה