13.02.2013
444
בבוקר השני (והאחרון) שלי בגוואיאקיל הלחה, חיפשתי מקומות נוספים לבקר בהם בעיר. יצאתי אל טיילת המלקון וצעדתי אל עבר הגבעה הצפונית לה - גבעת סנטה אנה. על הגבעה בנויות שכונות לַאס פֶּנְיָיס וסַנְטָה אַנָה (Las Peñas y Santa Ana). לפי מדריך לונלי פלאנט מדובר בשכונות מבוססות ונחשבות, למרות המראה העתיק שלהן - משהו כמו נווה צדק של תל אביב. אל הגבעה מוליכות הרבה מדרגות, ליתר דיוק - 444 מדרגות. כל מדרגה ממוספרת, כך שאין באמת צורך למנות את המדרגות בזמן הטיפוס.
הגעתי אל התצפית בפסגה, שם נמצאים מגדלור והכנסייה של גבעת סנטה אנה. צפיתי על שכונות בתי-הפַּבֵלות הצבעוניות של גוואיקיל, ומכאן התחלתי את הירידה למטה. בעת הירידה עצרתי במספר חנויות מזכרות, בניסיון נואש למצוא גלויה לא-מכוערת מהעיר הזו. כל הגלויות מכאן נראו כאילו צלם חובב צילם אותן, והדפיס אותן במדפסת ביתית באיכות של תחילת שנות ה-90. לבסוף קניתי את הגלויה הכי פחות מכוערת שמצאתי, כדי שאוכל לשלוח אותה הביתה להורים.
 |
| עולה למעלה (בחלק בו המדרגות דווקא לא ממוספרות...) |
 |
| תותחים בגבעת סנטה אנה |
 |
| תצפית על הפבלות |
אל המלקון הקטן
חזרתי אל המלקון, מזיע כולי, ואת הצהריים העברתי בביקור ארוך מדי בדואר ובמקלחת מרעננת באכסניה. ניצלתי את המנוחה באכסניה כדי להזמין מקום לינה בתחנה האחרונה שלי לטיול הזה - קיטו, בירת אקוודור. כשמזג האוויר התקרר מעט, יצאתי אל עבר הטיילת השניה של העיר - המלקון הקטן. הייתי צריך לחצות את העיר ברחוב "ה-9 באוקטובר" במשך כ-40 דקות של הליכה (בכיוון אחד) כדי להגיע אל הטיילת. הגעתי אל המלקון הקטן לקראת השקיעה.
את הערב העברתי במנוחה באכסניה. הלחות של גוואיאקיל התישה אותי לגמרי. הזמנתי ממסעדת הבית המבורגר צמחוני, שהתברר כמעולה. החלטתי לדחות את אריזת התיקים למחר בבוקר, כדי לא להעיר אף אחד בחדר. עדיין היה קשה לי להאמין שמחר מצפה לי טיסה אל איי גלגפוס, מה שמתוכנן להפוך לאחד משיאי הטיול הזה.
 |
| הנהר האיזור המלקון הקטן |
 |
| שקיעת פרידה מגוואיאקיל |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה