19.02.2013
סיירה נגרה
התעוררתי מוקדם - זה מה שקורה, כשנרדמים בשעה תשע בערב. אכלתי ארוחת בוקר טובה במלון והכנתי לעצמי כריכים להמשך היום. עד נקודה זו בטיול לא ממש הלכתי בטרקים ארוכים בטבע. נכון, הלכתי המון בתוך הערים, טיפסתי עד מרומי איסלה דל סול ועל ההר המשקיף על מאצ'ו פיצ'ו - אבל לא יצא לי לצעוד בטרקים של 17 קילומטרים ליד הר געש.
מדריך בשם פדרו אסף את הקבוצה שלי מהמלון, והסיע אותנו עד נקודת ההתחלה של הטרק. אל הקבוצה שלנו הצטרפה משפחה אקוודורית, שכללה זוג הורים וילד שמנמן. התחלנו את ההליכה אל עבר התצפית על לוע הר הגעש סְייֶרָה נֶגְרָה (Sierra Negra - ההר השחור), אך היינו צריכים לעצור בכל כמה דקות בהמתנה לילד. בשלב מסוים המדריך פנה להורים וביקש מהם לחזור אחורנית, כי הקטנצ'יק פשוט עיכב את כל הקבוצה ודי היה ברור שהוא לא יצליח ללכת את כל הדרך.
הטרק לא היה קשה במיוחד. לאחר טיפוס מתון שארך כשעה, הגענו אל התצפית ; הר הגעש סיירה נגרה הוא בעל הלוע השני בגודלו בעולם - כמעט 9.5 קילומטרים בחלקו הרחב ביותר (במקום הראשון נמצא הלוע של הר הגעש נגורנוגורנו בטנזניה). קשה מאד להבחין מהמרחק בצידו השני של הלוע, במיוחד כשיש תנאי ערפל. תחתיתו של הלוע מלאה בבזלת שהתקשתה, ומדי פעם ניתן להבחין בעשן היוצא מבין הסדקים בבזלת. פדרו הוביל אותנו לאורך שפת הלוע הענק, למשך כשעה נוספת של הליכה.
 |
| המדריך פדרו מסביר על המסלול |
 |
| חלק מהלוע של סיירה נגרה |
 |
| אני והלוע |
וולקן צ'יקו
המשך הטרק הביא את הקבוצה אל איזור שנקרא ווֹלְקָן צִ'יקוֹ (Volcan Chico) - כאן הנוף הירוק התחלף בנוף בזלתי-יבש, שמתואר במקומות רבים כ"נוף-ירח". אני לא ממש יכול להשוות אותו לירח, כי לא ממש יצא לי לבקר בו עדיין... אבל אני יכול להודות כי ההליכה כאן בהחלט הייתה מיוחדת. לא קל ללכת על סלעי הבזלת, אבל הנוף בקצה הטרק היה פשוט יפהפה: המוני סלעים במגוון צבעים, אתרים פעילים-תרמית, מנהרות לבה קטנות וקקטוסים פה ושם.
מכאן היינו צריכים לחזור את כל הדרך בחזרה אל נקודת ההתחלה. הדרך נראתה אינסופית, אך לבסוף הגענו אל נקודת המוצא.
 |
| בדרך אל וולקן צ'יקו |
 |
| בין שני תהומות |
 |
| לטאת לבה על סלעים מותכים |
האיון טינטורראס
עם החזרה למלון הרגשתי מטונף לגמרי: קרם ההגנה התערבב עם הזיעה ועם חומר ההגנה מהיתושים, אבל לא היה לי זמן לנוח, כי הלו"ז היה צפוף. התקלחתי מהר ועברתי לבגדים קלים יותר: בגד ים וסנדלים. המדריך אסף את הקבוצה מהמלון אל קבוצת איונים קטנים לחופי פוורטו ויאמיל. הגענו בסירה אל האיון הבזלתי טִינְטוֹרֶרַאס (Tintoreras) ומיד התחלנו להיצלות בשמש הקופחת.
האיון טינטורראס משמש כמושבה עצומה של איגואנות ימיות - מדובר בפיצוץ אוכלוסין של אלפי או עשרות-אלפי איגואנות אפורות. הן נמצאות על כל סלע באי, מלוות את המבקרים ואף יושבות אחת על השנייה מרוב צפיפות. בנוסף, בתוך תעלות הבזלת שלחופי האי, הצלחתי להבחין בכמה צבי ים וכרישים - ממש במרחק של מטרים ספורים ממני.
לאחר ההליכה הקצרה על האיון, הקבוצה המשיכה לשנירקול במי האוקיאנוס. אני נשארתי על הסירה ונהנתי מהצל ומהנוף. בשייט חזרה אל פוורטו ויאמיל הצלחתי להבחין באחת מהחיות הנדירות של איי גלפגוס: פינגווין מקומי. עכשיו באמת אפשר לומר, שראיתי כמעט את כל מגוון החיות שרציתי לראות כאן.
שבתי אל האכסניה והייתי מוכרח להירדם מוקדם ; מחר תהיה השכמה בארבע וחצי. אני חייב להיות כבר מוכן ועם תיקים ארוזים לקראת עזיבת האיים והחזרה אל היבשת.
 |
| צב-ים וכרישים ליד האיון |
 |
| קשה להבחין היכן מתחילה האיגואנה ואיפה הסלע |
 |
| איגואנה מדריכה |
 |
| פינגווין! |
https://www.youtube.com/watch?v=rfNI04puax4 lately the pink iguanas were found in Isabela
השבמחק