יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

יום 86: מינדו ו"מרכז העולם"

26.02.2013


מינדו - מפלים ופרפרים

אמו של פטריסיו פינקה אותי מוקדם עם ארוחת בוקר מקסימה. היא עזרה לי לתפוס מונית אל טרמינל אוֹפֶלְיָה, הנמצא בצפון קיטו (ולראשונה בדרום אמריקה - עם נהגת מונית!). קניתי כרטיס אוטובוס מקיטו אל מִינְדוֹ (Mindo), עיירה השוכנת סמוך ליער העננים הטרופי של אקוודור. כמו אתמול, נסעתי לכיוון צפון וחציתי את קו המשווה. הנופים ההררים של קיטו התחלפו בנופים טרופיים ככל שהתקדמתי אל עבר הג'ונגל. לאחר נסיעה של כשעתיים הגעתי אל מינדו הירוקה והתחלתי לחפש מה לעשות כאן.
בסוכנות מטיילים מקומית פגשתי קנדית בשם רֶבֶּקָה ושתי גרמניות עם השמות התואמים באופן משעשע - מוֹנָה ולִיזָה. חלקתי איתן ביחד מונית אל הרכבל הקרוי Tarabita. מסתבר שהרכבל הוא בעצם כלוב מתכת פתוח, הנוסע באמצעות כבלים מעל הג'ונגל הירוק. זה אמנם נראה מעט מפחיד, אך נראה גם בטיחותי-באופן-מספיק. הרכבל נסע כדקה מעל היער, ובסופו ירדנו בתחילת מסלול המפלים של מינדו. 

עם הרכבל וילידה מקומית מאחוריי
נוסע סמוי
מבט על הג'ונגל מן הרכבל
מסלול המפלים של מינדו כולל ביקור בשבעה מפלים. ההליכה הארוכה בין המפלים והמחסור בזמן הביאו אותנו להחליט שנראה רק את השניים הראשונים ונחזור על עקבותינו. מפל נַמְבִּיוֹ (Nambillo) היה הקרוב ביותר - כרבע שעה של הליכה מנקודת המוצא בשביל בגו'נגל הסבוך. המפל השני נמצא עוד כרבע שעה הליכה מהראשון - ושמו אוֹנְדִינַס (Ondinas). הצטערתי שלא הבאתי בגד ים מראש כדי להתרענן מתחת למפלים ; הבנות ידעו כנראה שקיימת אפשרות שכזו, והגיעו מצוידות מראש.
ממפל אונדינס טיפסנו לאט בחזרה אל הרכבל, ושבנו אל העיירה. שלוש הבנות החליטו ללכת לביקור במפעל השוקולד של מינדו, ואני בחרתי להמשיך אל עבר חוות הפרפרים המפורסמת. 

מפל נמביו
בדרך למפל אונדינס
סוכנת הנסיעות בעיירה אמרה לי, שההגעה לחוות הפרפרים (Mariposario de Mindo) תיקח כעשרים דקות הליכה. לצערי , גיליתי שאלו אלו היו 20 דקות אם הייתי רץ מהר מאד. ההליכה ארכה כמעט 40 דקות ובינתיים גשם החל מטפטף עלי. המזל שיחק לי כאן, והגשם הפך למבול בדיוק כשהגעתי אל "הפרפריה". ביקרתי זמן קצר בחוות הפרפרים, שהייתה קטנה משציפיתי. מחוץ לה התעופפו יונקי דבש זעירים, ומהם התרשמתי דווקא הרבה יותר.
ויתרתי על הליכה במבול, והזמנתי לי מונית מחוות הפרפרים בחזרה אל העיר. את ארוחת הצהרים העברתי בפיצריה מקומית ואחריה פגשתי שוב את הקנדית והגרמניות וביחד עלינו על האוטובוס אל קיטו.

בדרך לחוות הפרפרים
בחוות הפרפרים של מינדו
פרפרים נהנים מפירות טרופיים
יונק דבש מחוץ לחווה

"מרכז העולם"

הצעתי לבנות שנעצור ב"מרכז העולם" - Mitad del Mundo בדרך לקיטו. רבקה הקנדית החליטה להמשיך אל העיר, ואלי הצטרפו מונה וליזה. ב"מרכז העולם" ניצב מונומנט גדול (בערך) על קו המשווה ומציג את ארבע רוחות השמיים. המונומנט למעשה, המונומנט לא עובר בדיוק בקו המשווה עצמו, אלא מפספס אותו בכ-240 מטרים ; זה לא ממש מפריע לתיירים (ואני ביניהם) שמגיעים הנה כדי להצטלם על קו-המשווה-כביכול. במקומו של קו המשווה האמיתי נמצא מוזיאון קטן, אבל לשם לא הגענו היום. 
מזג האוויר התבהר וסיפק לי תמונות יפהפיות של "מרכז העולם". מכאן גם שלחתי את הגלויה האחרונה הביתה וקניתי לעצמי דגל אקוודור קטן למזכרת. 
היום בהחלט השלמתי את אתרי החובה של באיזור קיטו ובאקוודור בכלל. בערב שבתי לביתו של פטריסיו, כשאני מוכן לקראת היום המלא האחרון שלי בדרום אמריקה.

המונומנט ב"מרכז העולם"

על קו המשווה. או יותר נכון, כ-240 מטר דרומית לו.
עם דגל אקוודור על הקו

גלויה אחרונה הביתה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה