יום שלישי, 7 בנובמבר 2017

(2) אפריקה הדרומית: ביקור בלסותו - הממלכה ההררית

21.10.2017


קוואזולו-נטאל

קיוויתי לישון טוב בלילה האחרון, אבל זה לא ממש יצא לפועל. למרות שנרדמתי יחסית מוקדם, התעוררתי קצת אחרי השעה אחת ולא הצלחתי לחזור לשינה רציפה. בבוקר הגוף שלי היה חלש לגמרי לאחר יומיים ללא שינה טובה, אבל היה יום ארוך לפנינו. הערתי את ג'יימס והתארגנו בזריזות לטיול, שנקבע להיום. כבר מהארץ קבעתי סיור עם חברת 1st Zulu Safaris, היוצא מדרבן ומגיע עד לֶסוּתוּ (Lesotho). בדיעבד התברר לי כי חברת הטיולים שייכת לסוֹטִירִיס, אביו של חבר טוב של ג'יימס. סוטיריס הגיע למלון שלנו בשעה שש וחצי ואסף אותנו ברכב 4X4 לטיול. הצטרף אלינו תייר ממאוריציוס בשם סנג'יי.
הייתה צפויה לנו נסיעה ארוכה בפרובינציית קוואזולו-נטאל (KwaZulu-Natal), אחת מתשע הפרובינציות המרכיבות את דרום אפריקה. אחרי עצירה ראשונה להתרעננות וארוחת בוקר, הגענו אל העיר פִּיטֶרְמַרִיצְבּוּרְג (Pietermaritzburg), בירת הפרובינציה (אך לא העיר הגדולה ביותר בה. מעמד זה שמור לדרבן). סוטיריס טען שפיטרמריצבורג היא העיר בעלת הכי הרבה ארכיטקטורה בריטית מחוץ לבריטניה. אני לא יודע לגבי אמיתות הטענה הזאת, אך לעיר ולסביבתה אכן יש עבר עשיר מאד בנוגע למלחמות הבריטים מול שבט הזּוּלוּ. עברנו סיור קצרצר במרכז העיר כדי להתרשם ממספר אנדרטאות ומפסלי המלכה ויקטוריה ומהטמה גנדי.
בדרך מפיטרמריצבורג אל הגבול עוד עצרנו לכמה דקות לתצפית על נוף יפהפה בקוואזולו-נטאל. ראינו את לסותו הרחק באופק. נראה שמזג האוויר שם לא ממש מבשר טובות להמשך היום.

פסל המלכה ויקטוריה בפיטרמריצבורג
אישה מקומית עם מזכרות טיפוסיות לקוואזולו-נטאל. שבט הזולו מפורסם בתכשיטי בחרוזים שלו.
אי-שם בקוואזולו נטאל. עצירה לתצפית + שירותי שטח.

מעבר סאני

אחרי שעברנו את העיר אַנְדֶרְבֶּרְג (Underberg) המשכנו לכיוון מעבר הגבול בין דרום אפריקה ולסותו. הדרך עוד הייתה סלולה בחלקה הראשון, אך מהר מאד הפכה לדרך חצץ. מכאן התחיל מעבר סַאנִי (Sani Pass) - המעבר ההררי בין דרום אפריקה ולסותו. הדרך מתחילה כאן בגובה של 1544 מטרים מעל פני הים ומסתיימת בגובה של 2876 מטרים: עליה תלולה בה מותרת הכניסה אך ורק לרכבי שטח או אופנועים. סוטיריס הסביר לנו שלקח לעובדים המקומיים שבע שנים לסלול שמונה קילומטרים של כביש - וזה עוד בחלקו המישורי וההתחלתי של מעבר סאני ; לא נראה שבעתיד הקרוב הם הולכים להשלים את העבודה  על הדרך התלולה. נסענו מספר דקות על כביש השטח עד שהגענו לתחנת ביקורת הדרכונים של דרום אפריקה. הגבול עצמו עובר למעלה בהרים, אך הדרום אפריקאים בחרו להקים את תחנת ביקורת הדרכונים למטה באיזור נגיש-יחסית.

רכב השטח שלנו
ביקורת הדרכונים של דרום אפריקה. הגבול עצמו עובר רק למעלה בהרים
מזג האוויר כאן כבר נהיה מעונן וערפילי: חומת ההרים של לסותו כבר הייתה טבולה בתוך העננים וניצבה ממש מעלינו. סוטיריס עצר את הרכב באחת מן הפניות של מעבר סאני כדי שנוכל להתרשם מהנוף העוצמתי. חלקו העליון של המעבר כולל נקודות בעלי שמות - איך לומר... מסקרנים: "גבעת הטחורים", "סיבוב ההתאבדות" ו"מעיינות הוויסקי". לאחר עליה ארוכה ומטלטלת בדרך המזוגזגת, הגענו לחלקו העליון של המעבר ולגבול בין דרום אפריקה ולסותו.
סוטיריס לקח את הדרכונים שלנו כדי להחתים אותם במעבר הגבול. אני ניצלתי את ההמתנה לצילום לפני הכניסה למדינה ה-36 שלי. מיהרתי גם ללבוש סריג עקב מזג האוויר הקר והערפילי.

חומת ההרים בדרך ללסותו
הדרך המפותלת של מעבר סאני - קצת לפני הסוף

לסותו 

לֶסוּתוּ (Lesotho, יש הכותבים בעברית כ"לסוטו", ההגייה היא: Le-soo-thoo) היא אחת משלוש הממלכות האחרונות באפריקה, לצד מרוקו וסווזילנד. זוהי ממלכה הררית, בה הנקודה הנמוכה ביותר נמצאת בגובה של כ-1400 מטרים מעל פני הים. הנקודה הגבוהה בלסותו היא מעל גובה של 3400 מטרים - איזור המתכסה בשלג בחורף. לסותו היא אחת משלוש מדינות בעולם המוקפות מכל צדדיהן במדינה אחת, במקרה הזה - דרום אפריקה (שתי המדינות האחרות הן סן-מרינו והוותיקן, המוקפות שתיהן ע"י איטליה). למרבה הצער - לסותו, לצד דרום אפריקה וסווזילנד היא אחת מהמדינות שהוכו הכי קשה ע"י מגפת ה-HIV: מעל רבע מתושבי המדינה הם חיוביים לנגיף.
הטיול הוא אמנם טיול ללסותו, אך לא העברנו כאן זמן רב. בכל זאת, ציפתה לנו נסיעה ארוכה בחזרה הביתה. לשמחתי מזג האוויר התבהר עם כניסתנו למדינה וזכינו לראות את הנוף ההררי היפהפה במלוא הודו. הגובה והחורפים הקשים אינם מאפשרים צמיחת עצים ברמה בה ביקרנו. בעיקר ראינו כאן שיחים נמוכים ופרחים קטנטנים.
עצרנו בצוק תלול לצילומים ואחר כך המשכנו אל כבר בַּסוּתוּ (Basotho - כך נקראים התושבים) מסורתי. נכנסנו לביקור באחת מהבקתות, שמשמשת גם כחנות מזכרות. קניתי מאישה מקומית בשם אלינה כובע בסותו, כמו זה המופיע על דגל המדינה.

אני והג'יפ בלסותו
ג'יימס מתגרה בגורל
לא בדיוק הנקודה הגבוהה במדינה, אבל אני לא מתווכח עם שלטים גבוהים ממני.
כפר בסותו
עם כובע בסותו

הפאב הגבוה באפריקה

אטרקציה שאסור לפספס בטיול של מעבר סאני ולסותו היא הפאב הגבוה באפריקה. הפאב ממוקם למעשה בצידו הדרום אפריקאי של הגבול, אך ההרגשה בו היא לגמרי כמו בלסותו. חצינו את הגבול בחזרה לדרום אפריקה, אכלנו כאן את ארוחת הצהריים ונהנינו מנוף עוצר נשימה מעל מעבר סאני המתפתל. הפאב נמצא בגובה 2874 מטרים מעל פני הים, לצידו של מלון בשם Sani Pass Lodge. אפשר להישאר כאן ללילה, אבל יש לקחת בחשבון שהטמפרטורה כאן יורדת פעמים רבות מתחת לאפס.

בפאב הגבוה באפריקה
אני עם מעבר סאני המתפתל ברקע

הדרך חזרה לדרבן

אחרי ארוחת הצהריים המאוחרת, התחלנו בירידה הארוכה במעבר סאני. כשהגענו אל מעבר הגבול של דרום אפריקה, סוטיריס גילה פנצ'ר בגלגל האחורי של הג'יפ. הוא סירב כמעט לקבל עזרה בהחלפת הגלגל: התייר ממאוריציוס נשאר כל הזמן הזה בתוך הג'יפ, ג'יימס פנה לקרוא ספר בצד - ואני עוד איכשהו ניסיתי לעזור. התעכבנו כאן למשך כחצי שעה ; אחרי החלפת הגלגל נסענו עוד קצת עד שהגענו בחזרה אל הדרך הסלולה.
בדרך לדרבן עצרנו לכמה דקות לתצפית יפה על השקיעה בקוואזולו-נטאל. שבנו לעיר בסביבות השעה שמונה וחצי בערב, לאחר יום עמוס בחוויות. לסותו הייתה אחד מהיעדים ש"פספסתי" בטיול הקודם שלי בדרום אפריקה עקב חוסר בזמן ; אני כל כך מאושר שהצלחתי לבקר בה במסגרת הטיול הזה.

פנצ'ר!
שקיעה בקוואזולו-נטאל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה