18.02.2013
חוף טורטוגה
קמתי בבוקר עדיין מתגרד בגלל עקיצות היתושים מאתמול, והצטרפתי אל ורוניקה לסיור אל חוף טוֹרְטוּגָה (Tortuga). היא אספה אותי עם מונית, שהביאה אותנו עד שביל הכניסה אל החוף ; מכאן עוד ציפתה לנו הליכה לא קצרה של כ-2.5 ק"מ עד החוף עצמו. בדרך שוחחנו קצת על הבחירות הכלליות שנערכו אתמול באקוודור ; ורוניקה אמנם לא הצביעה לנשיא המכהן, אבל זה לא הפריע לו לנצח שוב בבחירות.
לבסוף הגענו אל חוף מבודד עם חול לבן. ורוניקה הובילה אותי אל חוף צדדי אף-יותר, בתוך מעין מפרץ טבעי. החוף הזה היה כולו שלי למשך דקות ארוכות, לפני שהתחילו להגיע תיירים נוספים. כשהבנתי שלידי שוחים כרישונים קטנים וגם בייבי-מנטה-ריי, קצת פחות התלהבתי מהשהייה בתוך המים. לאחר כשעה כאן, כבר העדפתי לחזור אל פוורטו איורה.
 |
| בחוף טורטוגה |
 |
| טובל במים |
 |
| כרישון קטן |
מחלת ים
עם החזרה אל העיר, נפרדתי מוורוניקה והודתי לה על ההדרכה האישית בסנטה קרוז. נכנסתי למקלחת אחרונה במלון, שלא ממש עזרה -כי פשוט שבתי להזיע מיד אחר כך. אכלתי ארוחת צהריים אחרונה בפוורטו איורה וצעדתי עם כל התיקים שלי אל המזח כדי לחפש את המעבורת אל האי אִיזַבֶּלָה (Isabela). סוכנויות הנסיעות במקום די העבירו אותי מאחת לשניה, עד שמישהו הועיל לכוון אותי אל המזח הנכון. המשקל של התרמיל והתיק הקטן, בתוספת הלחות האיומה רק הגבירו את ההזעה שלי, ומיהרתי לחפש נקודה מוצלת על המזח.
ההמתנה הארוכה מדי למעבורת עיצבנה אותי, וכך גם התשלום הנוסף עבור "מונית הים" הקצרה אל הסירה - אך הסאגה הזו הייתה רחוקה מסיום. השיא הגיע כשהמעבורת המהירה יצאה מהנמל של פוורטו איורה והאיצה אל עבר האי איזבלה. השילוב של קפיצות הסירה על המים, החום, הלחות וחוסר הרוח - גרמו לי למחלת ים איומה. הסבל כאן היה הרבה יותר גדול וארוך מזה של מחלת הים שקיבלתי לפני שלוש שנים בניו זילנד. הנוסעים האחרים ראו שאני סובל נורא, ואחד מהם הציע לי להתחלף איתו כדי שאוכל להיות ליד דופן הסירה ולהקיא לתוך הים. למרות ניסיונות רבים, לא הצלחתי להוציא מעצמי כלום, אך לפחות הרוח שבדופן הסירה הרגיעה אצלי את מחלת הים. בחצי השעה האחרונה של השייט פשוט נמרחתי על דופן הסירה והמתנתי שהכל ייגמר.
ולבסוף זה הגיע: לאחר שעתיים של הפלגה קופצנית וסיוטית, מעבורת-המירוץ האטה ליד נמל העיר הקטנה פְּווֵרְטוֹ וִיאַמִיל (Puerto Villamil). כאן שוב הייתי צריך לשלם עבור מונית-ים ואת דמי הכניסה אל האי עצמו, אך כאן כבר פחות היה אכפת לי מהתשלום הנוסף... העיקר שדרכתי על קרקע מוצקה.
 |
| לא חיכיתי לבד על המזח בפוורטו איורה |
האי איזבלה
מהנמל אספו אותי אל מלון מקסים בשם San Vincente. החדר הפרטי שלי כאן היה בערך בגודל של דירה שלמה, וכלל ארבע מיטות, מקלחת מצוינת, מזגן נהדר נגד החום וקנקן מים קרים. כשירדתי לארוחת הערב בלובי של המלון, הכרתי את האנשים שיצטרפו אלי מחר לטיול בהר הגעש הגדול, סיירה נגרה. אלה היו זוג אוסטרלי מבוגר וחביב, ג'יין ואיאן, ועוד איטלקי אחד שלא דיבר הרבה. קרוליין, הנציגה מהמלון, באה לספר לנו בכלליות מה יכלול הטיול של מחר. כולנו הופתענו לגלות שהוא כולל הליכה של 17 ק"מ באיזור הר הגעש ; מסתבר שאת הפרט הקטן הזה לא טרחו לספר לאף אחד מהמטיילים בעת ההרשמה. היא גם ביקשה שנכין הרבה קרם הגנה מהשמש, כי המטיילים האחרונים חזרו מהטיול הזה - לפי הגדרתה - "צלויים". הצלחתי להתחמק יפה מאד מטרקים ארוכים בטבע בכל שלושת החודשים של הטיול הזה, אבל נראה שזה עומד להשתנות מחר. קרוליין הבטיחה כי למרות המרחק הגדול, זוהי הליכה יחסית קלילה ושטוחה.
אחר הצהריים נסעתי עם הקבוצה לראות את אגם הפלמינגו שליד פוורטו ויאמיל. האגם הוא מלאכותי ונוצר במחצבה נטושה. האווירה השקטה פה הייתה ניגוד מצוין לצהריי היום ומחלת הים ההיא.
בערב הספקתי לאכול ארוחת ערב במלון ולקפוץ לבית מרקחת מקומי כדי לקנות כדורים נגד מחלת ים. בכל זאת, מצפה לי שייט בכיוון חזרה לפוורטו איורה בעוד פחות מיומיים...
כשנכנסתי אל חדרי, פשוט התמוטטתי על המיטה ונרדמתי כבר בתשע.
כשנכנסתי אל חדרי, פשוט התמוטטתי על המיטה ונרדמתי כבר בתשע.
 |
| פלמינגו באגם |
 |
| המחצבה הנטושה, שהפכה לאגם |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה